תבניות ודפוסי חשיבה: איזה דפוס ותבנית שולטים בכם
ואיך שוברים אותם מבלי להישבר?

 חלק ב׳ 

 איך משנים את תבניות ודפוסי חשיבתנו?

לפני שנדבר תכלס אני רוצה להזכיר לכם ש:

1. מרבית המחשבות שלנו הן אוטומטיות ומגיעות מאותן תבניות שהשתרשו בתת המודע בילדותנו והן ממשיכות לחזור על עצמן מידי יום

2. לכולנו יש קצת מכל הסגנונות או סגנון או שניים מאוד דומיננטיים גם אם אנחנו לאו דווקא יודעים לזהות אותם

3. לכולנו יש גם תבנית מקובעת וגם תבנית מתפתחת בתחומים שונים

4. המוח הוא בעל גמישות מעוררת השראה – אין שום תבנית שלא ניתנת לשינוי ע"י אימון ותרגול

אוקיי, אז אחרי שנזכרנו בעובדות אלה בואו נתחיל לעבוד!

הכרה, היכרות והטלת ספק: 

תתחילו בכך שתכירו בעובדה הפשוטה שאת מרבית המחשבות שלכם – לא בחרתם באופן מודע ונכון לעכשיו בהנחה ולא עשיתם עבודת התפתחות אף פעם, המחשבות שלכם שולטות בכם יותר משאתם שולטים בהן. הכרה בזה תעזור לכם להפסיק להאמין להן לאט לאט – אנחנו לא חייבים להאמין לכל מה שאנחנו חושבים, ככה פשוט.

לאחר מכן ערכו היכרות עם התבניות שלכם. נסו לזהות ע"פ הסגנונות והאמירות ששמתי כאן קודם – אילו תבניות יש לכם? באיזה תחומים אתם חושבים בצורה מקובעת ובאיזה תחומים בצורה מתפתחת? תתחילו לזהות את במהלך היום או קחו כמה דקות להרהר על כך בסוף היום.

ברגע שהגעתם למצב שבו מיפיתם את החשיבה שלכם – אפשר להתחיל להטיל ספק. תתחילו לשאול את עצמכם האם יש בכלל קשר לאירוע ולתוצאתו לבין התפיסה שיש לכם על עצמכם או על החיים? למשל – מה הקשר בין ציון גרוע לזה שאתם טיפשים? או בין כמה דייטים גרועים לזה שאף פעם לא תמצאו את אהבת חייכם וכן הלאה? החיבורים האלה מכתיבים לנו את החיים וכדאי מאוד להטיל בהם ספק וללמוד להבחין בין פרשנות לבין עובדה – חפשו את ה"הוכחה" לכך שיש קשר בין המחשבה שלכם למציאות.

 

לא לבזבז אנרגיה על "לא לחשוב"

אין טעם לנסות לא לחשוב מחשבות מסוימות – זה לא עובד. מה שעושים הוא לומדים להתייחס אליהן כרעש רקע. ברגע שערכתי היכרות עם התבניות שלי ולמדתי להטיל בהן ספק – זה לא שהן מיד יפסיקו להופיע... אבל כשהן מופיעות במקום להתעצבן עליהן או להרגיש אשמים שהן עוד שם, נסו לא להתעכב עליהן ולתת להן לחלוף – ובמילים אחרות להתעלם מהן. תדמיינו רעש של מקרר ישן, הוא שם, הוא מרעיש אבל אנחנו ממשיכים בשלנו למרות זאת.

המרת מחשבות

כמובן שרק להתעלם מהן לא יעלים אותן אז הצעד הבא יהיה להמיר אותן במחשבות תומכות ובונות - כאלה שאנחנו כן רוצים לחשוב ובוחרים אותן באופן מודע.

לדוגמא, אם זיהית שעלתה בך מחשבה כמו "אני לא אספר לו על X כי הוא בטח יעריך אותי פחות ולא ירצה שניפגש שוב" תתעלמי ממנה ותאמרי לעצמך "X זה רק חלק ממה שאני/קרה לי ואין לי דרך לדעת מה הוא יחשוב על זה ואיך יתנהג. אני רוצה להאמין שהוא יקבל אותי כפי שאני". דוגמא נוספת, במקום "אוף זה קשה מידי מה הסיכוי שאצליח?" להמיר ל"זה דורש מאמץ ואם אחליט שאעשה אותו יש סיכוי גדול שאצליח". העניין הזה דורש המון תרגול – הרי במשך שנים שיננו את המחשבות שמחבלות לנו עד שהתקבעו ולכן ייקח זמן עד שנוכל לשקם את צורת החשיבה שלנו לבריאה ונכונה. התמדה ועקביות תהפוך את זה לקל יותר עם הזמן עד שפתאום תבחינו שזה נהיה טבע שני לכם.

 

לא רק בראש גם בפה!

ללא ספק שחלק ממה שמקבע אותנו זה לא רק המחשבות בראש אלא גם השפה שלנו. בהמשך להמרת המחשבות שלכם תתחילו לשנות גם את השפה והמילים בהם אתם מדברים. למשל בשיחה עם אדם קרוב במקום לומר לו "תראה את יוני איזה תותח הוא, הכל מצליח לו" נסו לומר "מעניין מה יוני עושה שונה ממני שעוזר לו להצליח ככה?"

שינוי פוקוס 

הסיבה שבתחומים מסוימים יש לנו תבנית מקובעת זה כי הפוקוס שלנו מבוסס על תוצאה ולא על תהליך, על יכולת מולדת ולא על מאמץ או תרגול, על כישרון ולא על שיפור. לכן כשאתם קולטים את עצמם נותנים משקל גדול מידי על נתוני הבסיס שלכם ולא על המסוגלות שלכם או כאשר אתם שמים לב שמה שמעניין אתכם זו רק התוצאה ומתעלמים מהתהליך – שנו את הפוקוס.

תחשבו על זה רגע – זה כמו לומר לילד "אתה חכם ומוכשר" כי הוא הצליח במבחן, מה יקרה לו אם יהיה מבחן בו הוא לא יקבל ציון כ"כ טוב? האם בגלל שהפעם הציון יהיה נמוך זה אומר שהוא כבר לא חכם ומוכשר? לעומת זאת אם תשבחו את התהליך והמאמץ שלו אז הוא ידע שיש לו אפשרות לשפר, למשל "בגלל שהשקעת ולמדת כל כך טוב הוצאת ציון גבוה".

זה שנכשלתי לא הופך אותי לכישלון

אחת הסיבות לתבניות חשיבה שמעכבות אותנו זה כי הן מתרכזות ב"לא להיכשל" וכל עוד לא נשנה את התפיסה שלנו על כישלון יהיה מאוד קשה לשנות את התבניות.

כישלון הוא תוספת של ניסיון, הוא הזדמנות לצמוח, הוא היכולת לדעת ממה להימנע בפעם הבאה, כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. בדיוק כפי שתינוק לומד ללכת תוך כדי לא מעט כישלונות ונפילות כך גם כל חיינו ומעשינו. למדו לקחת אחריות על טעויות וכישלונות – רק ככה תצליחו ללמוד מהם באמת.

הדרך היחידה לא להיכשל היא לא לעשות שום דבר, ונחשו מה? ככה נכשלים בלחיות וסתם מתקיימים.

תתעסקו במה שאפשר, לא במה שאי אפשר 

הרבה פעמים מה שתוקע אותנו הכי הרבה זה מחשבות על דברים שלא בשליטתנו – מה האחר יעשה, נתונים פיזיולוגיים שלנו, המשפחה שלנו, מזג האוויר וכן הלאה... במצב כזה שוב כל הפוקוס והכוח נלקחים מאיתנו. תתחילו לחשוב יותר "מה אני יכול/ה לעשות בעניין?" ואם אין משהו כזה אז תעברו למשהו שכן בשליטתכם.

 

תמרורי אזהרה

ככל שתעבדו על דפוסי החשיבה שלכם תתפתח לכם ציפייה שהמחשבות הישנות ייעלמו כבר ואם הן ימשיכו לצוץ תתחילו לחשוב שהשיטה לא עובדת או שאתם לא טובים בזה – אין כזה דבר! מה שנטמע בנו בילדות לא עוזב בכזו קלות וקופץ לבקר מידי פעם.

דבר שני, סבלנות! סבלנות לתהליך וסבלנות לנפילות... מכל נפילה תופסים תנופה לקפיצה הבאה שלכם.

ואחרון חביב וחשוב מאוד – אל תנסו לחשוב "חיובי" מאחר וגם חיוביות יכולה להיות לא אובייקטיבית ואז זה מייצר אכזבה (כמו כל מיני מחשבות ניו אייג' סטייל "אני יכול הכל") אבל בעיקר כי הניסיון לחשוב חיובי יכול להכניס את חלקכם לתסבוכת של אשמה על אי ההצלחה – מה שמיותר מאחר וניסיון לחשוב רק חיובי הוא בלתי ישים או גרוע מזה לפחד מהמחשבות שלא חיוביות והמציאות שהן יכולות לייצר.

 

 מאחלת לכם הצלחה גדולה בעבודה על התבניות שלכם, אם תתקשו או תצטרכו עזרה - אני כאן. דברו איתי. 

254.jpg
all_logos_-01.png